<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף ס:</h2>
גרסינן סוף פרק חזקת הבתים תנו רבנן כשחרב הבית בראשונה רבו פרושים וכו', אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בה דבר מועט. וכמה, אמר רב יוסף אמה על אמה וכנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט. מאי היא, אמר רב חסדא כסא דהרסנא. עושה אשה תכשיטיה ומשיירת דבר מועט. מאי היא, אמר רב בי צידעא [שנאמר] (תהלים קל"ז ה') אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני. מאי על ראש שמחתי, אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראשי חתנים. אמר ליה רב פפא לאביי היכא מנח ליה, במקום תפילין שנאמר (ישעיה ס"א ג') לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר. אבל מי שלקח בית שהוא מסוייד כלו במשלם יפי בבנינו, אין עליו שיסתור ממנו כדי שיקיים מצות שיור אמה על אמה. אבל אם נסתר אותו סיוד מאליו אין עליו להחזירו אלא שישייר, כדגרסינן (תוספתא ב"ב פ"ב ה"ו) אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה, לקח חצר מסויידת מכויירת מפוחמת הרי זו בחזקתה. וכן כתב רבינו האי ז"ל שער נ"א.
<h2>דף עה:</h2>
פרק המוכר את הספינה אמר רבה אמר ר' יוחנן עתידה ירושלם שתגבה למעלה שלש פרסאות שנאמר (זכריה י"ד, י') ורמה וישבה תחתיה, אל תקרי תחתיה אלא כתחתיה. ומנא לן דירושלם תלתא פרסי הואי אמר רבה אמר לי ההוא סבא, ירושלים קמייתא תלתא פרסי הוה, ושמא תאמר יש צער לעלות ת"ל (ישעיה ס' ח') מי אלה כעב תעופינה. ולפום האי שמעתתא אין לתמוה ממה שאמרו (תוספתא ב"ב פ"א ה"ז) שקבר חולדה בירושלם כפי מה שקדם, ואנו רואים אותו היום בראש הר הזיתים. איכה רבתי (עי' ירושלמי תענית פ"ד ה"ה), שתי ארזים היו בהר המשחה ותחת אחת מהם ארבע חנויות של מוכרי טהרות ותחת השני היה מוצא ארבעים סאין של גוזלות בכל חדש וחדש ומהם היו מספקין לכל ישראל קיניהן.
